האמבריולוגיה של העין

האמבריולוגיה של העין

רקמה אחת משפיעה על רקמה אחרת לעבור שינוי וכך מתקדמים בתהליך יצירת העין.

מזנכים – קבוצת תאים שמתפתחים לכל האיברים האמצעים בגוף בין העור לעצמות. רובם מקורם ב- mesoderm (השכבה האמצעית).
אבל באיזור הראש הרוב מהאקטודרם (השכבה החיצונית), כמו באיזור העין.

טרסוס – פלטה קשיחה בעפעף עליון ותחתון המשמשים לתשמורת צורת העפעף.
הטרסוס היא רקמת חיבור קשיחה צפופה.

אקטורדם ע"פ השטח – באיזור הצינור העצבי והוא מתכסה מסביב באקטודרם ע"פ השטח.

קשת פרינגאלית – באיזור הלוע בהתפתחות העובר הצורה היא קשתות שכל קשת מתפתחת לשריר מסויים ועצב מסויים שמעצבב את השריר.

 

הצינור העצבי מתפתח לאורך ציר האורך ומהחלק העבה בעיגולים החיצוניים תתפתח העין.

העיניים מתחילות להתפתח בצדדים ואז הן מתקדמות לאמצע לחפיפה וראיה תלת מימדית.

 יצירת השלפוחית האופטית:

ביום ה- 22 להתפתחות (הנספר מהוסת האחרונה, כלומר העובר בן 8 ימים. התוספת היא של 14 יום). מתחילים לראות חריץ הנקרא החריץ האופטי.

הרקמה האקטודרמית נכנסת פנימה ונוצר החריץ האופטי שמתחיל להכנס פנימה.

יש תנועה של תאי neural crest שחלק מרקמות העין נוצרות ממנה והם באים ועוטפים את השלפוחית האופטית. חלק מהמזנכים הוא nueral crest.

בצינור העצבי נוצר החריץ שלקח את השלפוחית והתחיל ליצור את השלפוחית.

החריצים סוגרים כדי ליצור בלון קטן ואז נוצרת שלפוחית אופטית ולכן neural crest עוטפים את השלפוחית האופטית הנוצרת מהחריצים. תפקיד החריץ הוא כמו בלון כלומר לחנוק וליצור שלפוחית ודבר זה מתרחש בשני הצדדים. ובאמצע בין שתי השלפוחיות יווצר המוח.

קיבלנו שתי שלפוחיות אחת מכל צד של הראש והאיזור בו יהיה המוח.

בציור A מתחילות להיווצר שתי שלפוחיות. הן נחנקות ואז נוצר הגבעול האופטי שיוצר הפרדה ברורה. בציור C יש את הצינור המרכזי ושתי צורות בצדדים כאילו חנקו אותן.

כאשר השלפוחית האופטית מגיעה לאקטודרם ע"פ השטח הם משפיעים אחד על השני, כלומר אקטודרם של מערכת העצבים משפיע על האקטודרם של פני השטח ולהפך.

החלק החיצוני של השלפוחית שוקע פנימה והאקטודרם האפור של המעטפת נמשך פנימה יחד עם הכוסית האופטית, אבל האיזור מתחיל להתעבות והוא נקרא lens placode.

 

הגבעול האופטי

הכוסית מתחברת לגבעול שמתחבר לחלק ממערכת העצבים המרכזית. הגבעול יהפוך להיות עצב הראיה.

כלי דם הולכים ונכנסים לתוך העין (בצורת שני שרוכים).

יש קיפול של הגבעול במקביל להיווצרות השלפוחית. הקיפול נעשה על מזנכים ומהמזנכים יתפתחו כלי דם. גם הכוסית האופטית בחלקה התחתון הולכת ונסגרת סביב המזנכים. הכדור של השלפוחית האופטית שהיא נסגרת, נכלא בתוכה מזנכים, כלומר שהכוסית נסגרת היא נסגרת סביב מזנכים.

המזנכים יושב גם בתוך הגבעול משום שהגבעול נסגר עליו.

בהתחלה כלי הדם מגיעים עד לעדשה ובמהלך ההתפתחות הם נהרסים ומתנוונים ולכן כלי הדם מגיעים עד הרשתית בלבד בוולד.

החלק התחתון של הגבעול האופטי נסגר בשבוע 7 ובזמן זה הגבעול האופטי הופך לעצב הראיה וכלי הדם המגיעים עד העדשה נקראים hyaloid's vessels והחלק הדיסטלי שלהם (בכיוון חוץ) מתקצר עד שהוא נעצר ברשתית ובאדם בוגר הם נקראים central retinal vessels.

סגירת הגבעול מתרחשת בשבוע 7, כלומר ב- 20-30 יום שבהם הגבעול נסגר עד הסוף והופך לעצב הראיה ובתוכו עוברים כלי דם.

בתוך העין תהיה זגוגית העין vitreous ומכאן השם hyaloid.

החלק התחתון של הכוסית והגבעול פתוח עד שהוא נסגר. כאשר הוא נסגר הוא סוגר על המזנכים.

 

תחילת יצירת העדשה

שהשלפוחית האופטית הולכת קדימה והופכת את האקטודרם ע"פ השטח לעבה יותר הנהפך ל- lens placode אשר נכנס לתוך הכוסית. ע"י "משיכת" האקטודרם הפנימי העדשה יוצרת חלל עד שהוא נסגר לגמרי.

 

שלבי התפתחות העין

אקטודרם של הצינור העצבי יוצר בליטות ומתקרב לאקטודרם ע"פ השטח. נוצר ה- lens placode שזה האיזור המעובה של האקטודרם ע"פ השטח המתחיל לנוע לכיוון הכוסית.

הכוסית הולכת ונמעכת פנימה ועדיין לא נסגרת מלמטה. וה- lens placode נמשכת פנימה ויוצרת שקערורית.

בשלב 14 של קרנגי (שלבי ההתפתחות) רואים את השקערורית של העדשה ורואים כוסית אופטית ברורה. גומת העדשה פתוחה והיא צומחת פנימה.

העובר בערך בן 32 יום כלומר 4.5 שבועות (למעשה 18 יום מרגע ההפריה) ואורכו 5-7 מ"מ.

האפיתל בצורת קוביות, אבל בחלק האחורי הקרוב לכוסית הוא נהיה יותר עמודי ושהשלפוחית נסגרת והתאים העמודיים מתארכים והופכים לסיבי העדשה הראשוניים הממלאים את כל החלל עד שהם מגיעים לחלק הקדמי וזה מתרחש בשבוע 7, כלומר לא נשאר נפח בכלל. בסוף השבוע ה- 7 יש גם את עצב הראיה, כלומר סגירת הגבעול העצבי. הסיבים הראשוניים של העדשה לא יתחלפו אלא יתווספו עליהם סיבים נוספים.

בשלב 16 של קרנגי מופיע פיגמנט של הרשתית בשכבה הדקה החיצונית והשכבה הפנימית של הרשתית מתעבה.

המזנכים שנקלע בכוסית הופך לזגוגית (vitreous).

החריץ שנשאר עד שהוא נסגר נקרא גם החריץ האופטי, כלומר זהו החריץ שעליו נסגרת לבסוף הכוסית והגבעול האופטי.

דרך החריץ לכדנו מזנכים בכוסית שיהפוך לזגוגית ולכלי הדם שיגיעו עד לעדשה.

הזגוגית היא מים עם סיבים שמחזיקים את המים שלא יברחו רק שלא רואים את הסיבים. המזנכים נהיה רשת עדינה שלוכדת מים והופכת לג'לי. הג'לי בשלב זה נקרא primary vitreous humor הג'לי הראשוני נעטף בג'לי משני שנקרא secondary vitreous וכל זה נעטף המעטפת שלישית הנקראת hyaloid membrane.

בתוך הזגוגית נשארת תעלה היכן שהיו קודם כלי הדם שהתנוונו.

בשלב 18 של קרנגי מתחילי לראות ניצנים של עפעפיים.

המזנכים שעטף את גלגל העין והפך להיות קיר העין (הצבע הצהוב) שהחלק האחורי הוא הסקלרה והקדמי הוא הקרנית. הסקלרה ממשיכה מסביב לעצב הראיה והיא תעבור למעטפות עצב הראיה.

גוף העטרה נוצר משתי שכבות הכוסית משוליה הקדמיים (שהם שתי שכבות הרשתית הפנימית והחיצונית).

בשלב זה בתוך גוף העטרה יש מזנכים שבא מבחוץ והופך שם לכלי דם. מהמזנכים נוצרים סיבים המתחברים מגוף העטרה לעדשה והם הזונולות המחזיקים את העדשה.

בשלב 22 של קרנגי העפעפיים כבר די מעובים ומכסים את החלק החיצוני של העין. הקשתית מתחילה להיווצר גם משפת הכוסית, כלומר מקצה גוף העטרה מתחילה לצמוח הקשתית, אותו מזנכים מגוף העטרה ממשיך גם לקשתית והופך לכלי הדם ושרירי הקשתית.

לגוף העטרה יש את הזונולות כמו אצבעות והחלק השטוח. את שריר הקשתית שהיא בעלת חור באמצע שהוא האישון. בעובר בשלב זה האישון מכוסה ע"י מזנכים ורק לקראת הלידה הממברנה שסגרה על האישון נהרסת. לפעמים היא לא נהרסת במלואה ורואים כמו מיתרים החוצים את האישון, זוהי שארית הממברנה.

הממברנה נוצרת אנטיריורית לקשתית.

בשלב 23 של קרגני העפעפיים נפגשים באמצע. בהתחלה הם נפגשים בצדדים טמפורלית ונזלית ורק בסוף הם נפגשים באמצע.

 

העפעפיים:

בשבוע 10 להתפתחות העפעפיים נסגרים לגמרי עד שבוע 26.

בין העפעפיים לקרנית יש שק שהוא שק הלחמית.

ליבת העפעפיים עשויה ממזנכים וממזנכים זה נוצרות הפלטות הטרסוסיות.

שרירי העפעפיים נוצרים מהמזנכים וגם כלי הדם והבלוטות.

מזנכים מהקשת הפרינגאלית השניה יוצרים את שריר ה- orbicularis הסוגר את העיניים והולך מסביב לעין כטבעות והוא  מאפשר לנו לסגור את העין. שריר זה מעוצבב ע"י העצב הקרניאלי השביעי.

 
הדמית:

המזנכים העוטף את גלגל העין במצב ראשון נוצרת הדמית שהיא מזינה את הרשתית משום שהיא מכילה כלי דם רבים. אח"כ נוצרת שכבת סקלרה מעל הדמית.

כלי הדם של המזנכים מופיעים בשבוע ה- 15 אבל עורקים וורידים רק בשבוע ה- 22. המזנכים צומח לתוך גוף העטרה והוא מגיע מהדמית.

כלי הדם שמזינים את הרשתית בחלק האחורי נקראים דמית וממשיכים לגוף העטרה ואז לקשתית. הכל עשוי מאותו מזנכים.

בחלק הפוסטריורי המזנכים עוטף את עצב הראיה.

 הרשתית:

יש שכבה דקה חיצונית ושכבה עבה פנימית.

בשלב ראשון בשכבה הדקה החיצונית מופיע פיגמנט. החלל בין השכבה החיצונית והפנימית נעלם עם הזמן והשכבות נדבקות.

הרשתית ההאחורית נהיית הרשתית. ובחמישית הקדמית הופכת לגוף העטרה והשפיץ מתחבר לקשתית.

Pars iridica retinae – לקשתית.

Pars ciliaris retinae – לגוף העטרה.

התחלת גוף העטרה והקשתית היא מהכוסית האופטית והכוסית האופטית היא הרשתית.

ברשתית יש שכבות שונות.

 אחוריות של הכוסית יוצרות רשתית הקולטת אור והיא בעלת הרבה שכבות.

הכי קרוב לתוך חלל העין יש סיבים, האור נכנס ועובר את כל השכבות של הרשתית עד הגעה ל- rods ו- cones שהם השכבה הכי רחוקה מחלל הכוסית.

החלק הפנימי הוא המעביר את האור לשכבה החיצונית של rods ו- cones.