הרשתית בעין

שכבות הרשתית

החלק הפנימי של הרשתית העוברית הופך לרקמה עצבית של הרשתית כאשר החלק החיצוני הופך ל- RPE והחלל ביניהם בתקופה העוברית יכול לחזור במבוגר בהפרדות רשתית משום שאין חיבורים תאיים אלא אחד בתוך השני זהו חלל פוטנציאלי שתאי RPE שואבים ממנו נוזל וברגע שיש הפסקת שאיבה יש הפרדות. הפרדות רשתית בדר"כ זה הפרדות RPE וכל שאר הרשתית וזאת משום שזה שני חלקים שונים של הכוסית האופטית שלא מחוברים  בחיבורים תאיים.

באיזור הקיפול הכוסית זהו המקום בו השכבות מחוברות הכי חזק ובמבוגר זה נמצא ב- ora serrata גם בדיסק האופטי החיבור הכי חזק בגלל העצבים, גם בחיבורי ורידי ה- vortex יהיה חיבור חזק יותר בין הרשתית ל- RPE.

הרשתית העצבית

בחלק העצבי של הרשתית יש 120 מיליון רודס ו- 6 מיליון קונס. הקונס כמעט כולם נמצאים באיזור המקולה.

ישנם תאי מעבר ביפולריים, הוריזונטליים ואמקריניים ותאי גנגליון המעבירים את המידע למוח.

נוכל לספור את מספר הגנגליונים בעצב האופטי שמשם יוצא אקסון מכל תא גנגליון.

בין תא גנגליון עד lgb אם עושים קריעה בדרך הזו רואים בין מיליון למיליון וחצי תאי גנגליון ולכן יש איבוד ועיבוד מידע.

העין שלנו שרוצים לראות חד צריך לבחור את המרחק כדי למקד את התמונה למקולה, מהמקולה מקבלים חדות ראיה הכי טובה ולכל קון כמעט יש א גנגליון אחד שמעביר את האינפורמציה ממנו, האיזורים האחרים נותנים ראיה היקפית בה חשובה יותר התנועה ואור וחושך ופחות חשובים פרטים קטנים.

אבל התאים האחרים ברשתית מבצעים עיבוד מידע.

כאשר יש ביפולר אחד שמתחבר לכמה פוטורצפטורים ותא הוריזונטלי שמשפיע על הסינפסות האלו. לכן מערכות הבקרה מאוד מסובכות ומורכבות והראיה עצמה מתרחשת בקורטקס.

 

שכבות הרשתית העצבית:

שסופרים את השכבות ברשתית רואים שיש הרבה שכבות ואפשר לעשות סדר לפי התאים.

ישנו RPE ולאחר מכן הפוטורצפטורים פנימה יותר מצפים למצוא את תאי הביפולר שהולכים עד תאי הגנגליון שיוצאים מהם סיבים אשר מתקפלים והופכים לשכבה וזזים אחד על פני השני ומקבלים שכבה של האקסונים של תאי הגנגליון שנקראת retinal nerve fiber layer ועוד יותר פנימה ישנה שכבה שמצפה וסוגרת את הרשתית.

באמצע מצפים למצוא את תאי הביפולר שיוצרים שכבת גרעינים, אבל ישנה בנוסף שכבה של גרעיני תאי הגנגליון, בשכבה החיצונית ישנם גרעיני הפוטורצפטורים ובשכבה הפנימית יש את תאי התאים ההוריזונטליים, הביפולריים והאמקריניים.

הסינפסות הן בין תאים ביפולרים לפוטורצפטורים וסינפסות בין התאים הביפולריים והתאים הגנגליונים כאשר כל אחת מהם יוצר שכבה נוספת ברשתית.

ברשתית ישנה העברת אות אנכים ואז עוברים לסידור אופקי של האקסונים של תאי הגנגליון ולבסוף סיבי הגנגליון משנים שוב את כיוונם ב- 90 מעלות ויורדים לתוך עצב הראיה וזה חשוב משום שברגע הקיפול צריך להחליט איפה יהיה ממוקם כל סיב לאחר הקיפול.

Internal limiting membrane (ILM) שזו הממברנה שמהווה גבול לסיום הרשתית, זו שכבה דקה מאוד כמו ציפוי שסוגר על הרשתית מבפנים.

האור מגיע לשכבת RPE וחוזר ומגרה את הפוטורצפטורים שזה הסגמנט החיצוני. הגרעינים נמצאים בשכבה הבאה, לאחר מכן בשכבה שלאחר הגרעינים יש שכבה של סינפסות בין הפוטורצפטורים לתאי הביפולר שזה שכבה הנקראת plexyform החיצונית, לאחר מכן בשכבה הבאה יש שכבת גרעינים פנימית של תאי הביפולר, תאים הוריזונטליים ותאים אמקריניים, לאחר מכן בשכבה הבאה ישנן סינפסות בין תאים אלו לתאי הגנגליון וזו שכבת plexform פנימית ולאחר מכן יש את שכבת תאי הגנגליון ומעל זה הסיבים של תאי הגנגליון שמתקפלים.

מרכז הראיה – פוביאה:

בפוביאה שזה המקום של מרכז הראיה החדה רוצים לצמצם את העיוות ויש שכבת פוטורצפטורים ואז מתחילים לצאת סיבים שהולכים הצידה לכיוון תאי הביפולר, התאים הביפולרים שולחים סיבים יותר ארוכים שיגיעו מהצד.

בין הסגמנט החיצוני לגוף הסגמנט ישנה ממברנה שנקראת external limiting membrane אבל שמסתכלים על חתך ישנם אנשים שיגדירו את הממברנה הזו כשכבה נוספת.

ILM משתמשים בה בניתוחים ומקפלים אותה ברגע שיש מתח על הרשתית וזה מנטרל את המתח על הרשתית כמו שעושים בחור ברשתית באיזור הפוביאה.

שמסתכלים באיזור המקולה ישנה שכבת סיבים שהולכים לתאים הביפולרים הנקראת henle's nervous layer